אתגר השפה בפירושים על ידי לורנצו גיברטי

Home / אתגר השפה בפירושים על ידי לורנצו גיברטי

המלץ הכול על לינק קישור תגובות הדפס מאמרשתף לינק זה בפייסבוקשתף קישור הגיע בטוויטרשתף מאמר זה הזמן ב-Linkedinשתף קישור הגיע ב-Deliciousשתף לינק הגיע המתארת את Diggשתף עמוד הגיע על Redditשתף לינק זה הזמן על אודות PinterestExpert מחבר צ’ארלס ברבר
פרשנויותיו על ידי לורנצו גיברטי, במהלך האמונה, נחשפו בערך. 1455, מציינת אחר החגיגה המוכר הראשון על ידי אמן שכותב בדבר עצמו ולכן מלאכתו. בדרך זו עמד גיברטי אל מול האתגר לתאר את אותן מלאכתו במילים המעבירות את כל כוונותיו לקהל שהיה אמור לקרוא את אותן הפירושים. על מנת לעזור לג’יברטי להשלים את אותו שפתו מהווה פנה לרומא העתיקה במטרה לקבל בחזרה שיעור, ולעתים קרובות החליף תכנים של קיקרו ווירגיליוס עם חוקרים הומניסטיים במטרה להפוך את אותם הלמידה שלו. כלים ענפים בקרב ספרים על ידי פליניוס וויטרוביוס הם את אותה הצבע ההתחלתי בפירושים של גיברטי, ענין זה שמוכיח שהוא יכול להתקשר ספרי קריאה בלטינית, אפילו שגיאה בתרגומיו. ההיסטוריה האנרגיה מהטבע בידי פליניוס מיוחסת פעמים רבות קרובות בעשיית המסגרת לדיון בתולדות האמנות. יחד עם זה, אנו לא נסגר לבדכם בדיון על ציור ופיסול שכן כתבי המאה ה-1 ערב הספירה על ידי תמלול שיחות בין פסלים זה לתופעה ונואמים משפחתכם בתואר כדי לצייר את אותן קווי הדמיון ולהבדיל מכיוון ההבדלים ביניהם. עיצוב הגיע של השוואת רטוריקה לדימויים ישנם ב-Quintilian’s Institutes of Oratory, שפורסם לאחר פליניוס הזקן בשלהי המאה הראשוני לספירה, שעורך השוואות ברורות מכיוון ציור, פיסול ורטוריקה. קווינטיליאן נעזר בשפה שמתארת ​​את יצירותיהם של פסלים כ’נוקשות על פי רוב, ‘פחות נוקשות’ ו’רכות יותר’. הרנסנס, לפי שאנחנו ממלאים את הדבר במאה העשרים ואחת, הוא הלידה שוב פעם של הזמן העתיקה, ובאיטליה המוקדמת בקרב הרנסנס, אוצר המילים ששימשו ביוון ורומא העתיקה בקשר ל ציור ופיסול גלוי מופיע בדף החדש.

תחילה הקוואטרוצ’נטו, גברה סקרנות בביוגרפיות שנבעו מהתרגומים אצל “חיים מקבילים” בידי פלוטארכוס מאת ליאונרדו ברוני וג’קופו אנג’לי. בשנים הראשונות על ידי המאה החמש עשרה פרסום על ידי ברוני המתארת את משך החיים של פטררקה ודנטה, שנכתב בשפת העם ומשום כך יותר קל לקהל רחב יותר. ברוני מציין שוב ושוב ב”חיי דנטה” שמורכב שללשון העם היו “ההערכה והכשרון שלו”, “השלמות והצליל שלו, והדיקציה המלוטשת והמלומדת שלו”.


באותו זמן, ישנה שיווק מוגבר בקרב ספרות שהתמקדה ביתר שאת בציור, ציירים ופסלים. Cennino Cennini פרסם את כל הכותרת חתימה, The Craftsman’s Handbook, בסוף שנות ה-1390, ואחריו רק את ספרו בידי Leon Battista Alberti, On Painting, בין השנים 1435, והעניק לג’יברטי חומרי גלם חדשים שהופקו בזמנו ובשימוש באוצר מילים שיהיו מפיצים לאותו אחד שנתיים. עשור לאחר שאלברטי פרסם את “על הציור”, מתפעל מטרתו גיברטי מתחילים לספרא את אותם הפרשנויות הכולל בהתבסס בדבר הווריד העשיר זה בטח בקרב ספרות. למרבה הצער, אין כלל עותק יש אצל הפירושים האורגינליים כמו שנכתבו על ידי גיברטי. הביקוש ששרד הם 3 ספרי עיון אצל הפירושים שנעשו על ידי מעתיק מאוחר 2 שנים. בדיוק שדבר זה קשה מאוד, על ידי זה וגם שפת הטקסט המנותח והנדון כעת, כי אנחנו מדברים על בתרגום לשפה אחרת; אנגלית.


האקדמאים במכון קורטולד לאמנות מודים שהעותק מכיל חוסר דיוקים שונים, והיה אם כיוון נסביר שאי אפשר להגביל 2 מאי הדיוק ואי ההכרה נובעים של המעתיק וכמה עלול בגיברטי למכשיר שלו. הידיעה בטעויות על ידי גיברטי בתרגום מלטינית ובקשיים שניצבו בפניו בתרגום שפה זו לשפת העם, מתקיימת. עם זאת, הסעיף הנדון הינה שכתב גיברטי על אודות יצירותיו, הדלתות שזכו לכינוי שערי גן עדן, ומשום כך לא הינה עבודה מג’יברטי לתרגם מלטינית. למרות זאת, התרגום לאנגלית הם מעורר בעיות הצוואר, לפי שמודה לארה ברוק בתרגומה ל”מדריך האומן אצל סניני”: “ככל שהמשכתי בתהליך עבודה שלי נהייתי מודע עוד ועוד לתופעה זו שהאנגלית שהפקתי אינן משקפת אחר האיטלקית שאני מתמלל”. כתוצאה מכך, כדאי להתייחס לקובץ טקסט האיטלקי הזמין אם וכאשר דנים בתרגום לאנגלית, שהרי תרגומים שונים יוצרים משמעויות מתחלפות המטשטשות את אותו המשמעות המקורית. מכון קורטולד מתרגם את “Condussi detta opera con grandissima dilegentia e con grandissimo amore” ל”ביצעתי את העבודה בהתלהבות ובאהבה הגדולה ביותר”. גילברט מתרגם את אותם משפט ל”ביצעתי את אותן הפעילות בשקידה הרצינית ובאהבה הגדולה ביותר”, שנראה יותר תואם רק את האיטלקי מיוחד. באופן זה שמכון קורטולד מסיר את ‘הכי גדול’ לפני ‘אהבה’, מושם אפשרות להניח שגיברטי ביצע אחר הפרויקט בחריצות/להט שנתיים איפה שאהב. 2 שנים חשוב, התרגומים הרבים לאנגלית של ‘dilegentia’ הינם בעייתיים שהרי באנגלית ‘zeal’ פירושו ‘מסירות נלהבת אם נלהבת, לפרקים קרובות קיצונית או קנאית במהותה, בקשר ל תנועה דתית, תכלית פוליטית, אידיאל או שאיפה’ ומקורה כאשר אתם בתהליך הלטינית המאוחרת, ‘זלוס’. ‘חריצות’ פירושו ‘יישום יציב וזהיר; נחיצות או אולי טיפול נאותים” ומקורה בלטינית ‘dilegentia’ שפירושה ‘דאגה, תשומת לב’.


‘דיליגנטיה’ נקרא את אותה קווינטיליאן כחלק מאוצר המילים שעליו מתוך מטרה לתאר היבטים בידי המילה המעוצבת ושל הדימוי המעוצב, במקביל ל בניית קישור לימי קדם שזכה לשבחים יחידות דורו אצל גיברטי, ענין זה שמעניק ליצירתו של גיברטי גרביטאס מועשר. התרגום על ידי גילברט קרוב מאוד שנתיים למיועד. למעשה באיטלקית. אחרי בחינת הקשיים הגלומים בעבודה עם טקסט היסטורי שהיו לו בעבר סינון השיטה שנקראת מעתיקים ומתרגמים, הפרמטר נותן גיברטי בדף הנחקר?

לאחר שהסביר את אותה תיאוריות האמנות שעליו בספר ההתחלתי של הפירושים חתימה שאמן ופסל גבוה יותר חייב להחדיר ביצירותיו, ג’יברטי מעניק לנו את אותם התיאור שמורכב מ בדבר ציירים מיוחדים מהטרנצ’נטו ואילך של חובב. הינה יעשה זו יחד במונחים למשל ‘קומפוזיציה’ ו’הקלה’ בתיאור המקיף בדבר אמברוג’יו לורנצטי, עובר בעלות אייפון שלו ביחד עם האתרים שלקח על אודות מכשיר אייפון שלו מ-1419, חוקי קטע המאמר הנבדק בדבר ערכת מיגון הדלתות השלישית לנכס הטבילה בקרב פירנצה. בעיקרו, גיברטי מפרט תיאור ויזואלי בידי הדלתות. ההיבטים הפורמליים מובאים אודות כמה לוחות (עשרה) וגודלם (שני מטרים וחצי ריבוע), בעתיד להגדיר שמקור הנרטיבים המוצעים נלקח מסיפורי הברית הקודמת. יהיה בידכם תיאור על ידי האפריז הפנימי והחיצוני. הפנימי כללי עשרים וארבע דמויות, כל עוד החיצוני וגם עלים, ציפורים ובעלי חיים. בתיאור הגיע פזורות תוים שגיברטי נעזר אשר בהן ע”מ לתאר רק את תחושות אצל הדמויות הממלאות רק את חלקן במחזור הסיפורי שהוא ברא. גיברטי נעזר ב’נדהם’ מתוך מטרה לתאר על שום מה הרגיש המועמדים שחיכו למשה לחזור אלו שיש להן הלוחות מההר (עשרת הדיברות). זה הזמן נותן לקורא מושג אודות הבעות הפנים ועל הרגש שגיברטי שאף לתאר בדמויות האלו המעובדות בברונזה קרה. זה מרגיש כאילו גיברטי מחפש אחר המילים הנכונות מתוך מטרה לתאר את אותו מה שהוא חייבת שהצופים בפאנל הזה יבינו המתארת את הנרטיב בתוך הפאנל בו ברגע שהיא נפטר. ג’יברטי נותן לנו ואלו את כל גישתו המכילה לייצור בידי ערכת מיגון דלתות זאת, ובהיבט זה הזמן בידי החיבור שמורכב מ, מגוון הקשר ל”על הציור” על ידי אלברטי.

גיברטי כתיבה בדבר זה של לוקח “לחקות את אותו הטבע… בנות כל כך קווי המתאר… [ו] בעלויות קומפוזיציה עשירה בדמויות רבות” צריך מזכירות אחר ההיסטוריה מהטבע בקרב פליניוס, בתוכה פליניוס משבח את אותה אומנותו בידי הטבע בביצוע גורמים נזק והמצאתה. ] במתן לחרקים עוקץ בזנב. סניני קובע שאמן מוכרח כל הזמן להעתיק מהחיים ןלתרגל כל הזמן. ובנוסף, אלברטי אומר שהיא יסביר את ‘אמנות הציור דרך העקרונות הבסיסיים בידי הטבע’ בפתיחה ל-On Painting. כותב בעמודים דנדשים כי “העיקרון הקונבנציונלי יהיה שכל שלבי הלמידה ייחפשו מהטבע: האופנים לשכלל את האמנות של העבודה יתגלו בחריצות, לימוד ויישום”. גיברטי משקף אחר ההצהרות האלה בגישתו להכנת לוחות דלת הבית. לעיל, חלה הוראה ברורה מאמני קוואטרוצ’נטו, שהטבע הנו הסיבה אצל אמנים לשכפל מספרות שנכתבה ממש שעות הערב ובמהלך יותיר הדלתות אצל גיברטי, ולפחות עשור ערב שגיברטי מודה שכן זאת נודעה כוונתו בקשר ל הדלתות כשהוא קופירייטינג על הצוואות בפירושיו. גיברטי מתעתד לא קרוב שנתיים באימוץ רוח הוראתו בידי אלברטי על ידי שימוש בביטוי הספציפי מתוך מטרה לתאר את אותה מידת המאמץ של הפעיל כ”חרוץ ביותר”. ‘חרוץ’ מתחקה בשימוש בו עד לקונטיליאן, דרך אלברטי הרואה בהפגנת ‘חריצות’ הכרחית עבור האלו שרוצים שעבודתם תראה ‘נעימה ומקובלת אודות הדורות הבאים’, ענין זה שחושף דבר שבשגרה הוא גבוה מהמניע אצל גיברטי לרשום במילה הינו לתיאור שמורכב. מַאֲמָצִים. ג’יברטי מתאר בנוסף את אותו גישתו בכך שהיצירה “הסתיימה שלכל ידע, פרופורציה וכישרון”. אופן השימוש ב”פרופורציה” מנפיק את אותם המושג פרספקטיבה, הקלה וקומפוזיציה.

גיברטי מתאר היבטים בידי גישתו שכוללת לעשיית מערך הדלתות אחריו. הוא מתייחס ל’קווי המתאר של יוכל לייצר’ ו’עם קומפוזיציות משובחות’ המובילות אודותיו לדבר הכול על דרגות ההקלה השונות שלהן השתמש ע”מ או לעצב הרגשת תלת מידות, גרידא כפי שהעין נודעה תופס אותו אותן. קארי טוענת שגיברטי ראה בשליטה בפרספקטיבה הליניארית את אותם הבסיס לבניית נרטיב ציורי, כדלקמן האתגרים העסקים הגדולים מאד שהם עושים התמודד אמן בקוואטרוצנטו. Ghאיברטי עלול להתנהג לסניני ואלברטי ששניהם סיפקו טיפים בנושא הקלה, וברור, אלברטי מנפיק רעיונות מפורטות ליצירת פרספקטיבה ותלת רווח במישור תמונה. בעת אלברטי לצורך עיבוד יצירות אמנות קרוב מאוד ככל האפשר לטבע, היא בעצם מפרק את הרכיבים הרכיבים אותם; מתאר, קומפוזיציה וקליטה בידי ​​אור. אוצר המילים דבר זה מותקן רק את ג’יברטי בתיאור הדלתות, תוך הסתמכות על הקווים המנחים של אלברטי במסע הביקוש הכולל ככה שנוצרות תנועות חינניות. קראוטינרה סבור שגיברטי נשאר קונה לבבנו על ידי עדינותו מחכה מול טעמו של קוזימו דה מדיצ’י לחפש עבודה מונומנטלית יותר. בכל הכתבה של גיברטי, נראה שהוא לא השתמש באוצר מילים גדול ע”מ לתאר את אותן פעילותו. במקום הינה, הינה מסתמך המתארת את אוצר המילים בידי אומנים ונואמים שהלכו לפניו. בקסנדאל קובע שכן הקוואטרוצ’נטו הגביל את אותו אוצר המילים שהיה על אודות הקוואטרוצ’נטו לתאר אמנות, מוגבל שאין להם 2 שנים מארבעים תוים. על מה התרחב אוצר המילים זה בטח בשנים שלאחר מותו בקרב גיברטי?


בפרשנותו בידי כריסטופורו לנדינו לקומדיה האלוהית בקרב דנטה, השתמש לנדינו באוצר מילים שביקש לתת תחושה טובה יותר של סוגו של האמנים והיצירה שהם הפיקו. לנדינו התייחס למונחים למשל ‘אריה’, ‘סקורצ’י’ ו’פרומפטו’ שאותם הינה לוקח לתאר על ידי פיסות, גישה מועדפת בספרות. יחד עם זאת, לנדינו כללי כללים שבעבר השתמשו בתוכם, דוגמת ‘תבליט’ ו’אורנטו’, מוניטין מכובד מהווה נותן ושוב תיאור מפורט שנתיים אצל המשמעות שלהם כשהם מיושמים הכול על אמנות. למונחים למשל ‘אריה’ נוצר היסטוריה בקרב עריכת באמנויות, כעבור ששימשו את אותן דומניקו דה פיאצ’נצה במסכתו על הריקוד מתוך מטרה לתאר היבטים על ידי ריקוד. גיברטי אינן השתמש במונח זה הזמן בפירוש שמורכב מ, אף על פי שהחיבור בידי דומניקו דה פיאצ’נצה נתגלה ב- 1450. או שלא, גיברטי לא ראה את אותו הפעילות לפניכם במטרה לשים באוצר המילים הנ”ל. אמן מאוחר יותר, ג’ורג’יו וסארי, התייחס לפרשנותו אצל גיברטי בחיי האמנים המבוקשים יותר חתימה, ע”מ לסייע לאותו אחד או לעצב את הנרטיב סביב גיברטי שהיא מעריך. גורם פלורנטיני שהיה הפתרון האידיאלי לאבולוציה בידי האמנות שצמחה בעלות תקומתה בקרב הזמן העתיקה על השלכתה לפני שיאו בקרב הדבר שוסארי האמין שאמנות עלולה להיות, מתגלם במיכלאנג’לו. הפרמטר שגיברטי התכוון להשלים בעריכת הפרשנות שלו הנו השיג – לשבח ולהעריץ לדורות הבאים.